לימודי תזונה בישראל- איפה? למה? וכמה? כתבה שתעשה לך סדר בכל הלימודים בארץ

הכתבה שלי תתרכז בלימודי התזונה בישראל.
אתחיל מההגדרות הקיימות היום לעוסקים בתזונה, אם זה מאמן תזונה, דיאטנית קלינית, תזונאית או נטורופתית, כך שנעשה סדר במונחים השונים ובסיומו תוכלו לדעת מה מתאים לכן יותר. 
סרטון בו אני מסבירה על כל ההגדרות הקיימות לעוסקים בתזונה


תחילה אבהיר כי לא קיים הבדל בין דיאטנית לתזונאית - מדובר על אותו המקצוע בדיוק. תזונאית או דיאטנית קלינית היא בעלת רישיון משרד הבריאות יכולה לקרוא לעצמה כך או כך לפי העדפתה האישית.
בנוסף מותר לה השימוש בהגדרות הכוללות את המילה "תזונה" כמו - יועצת תזונה, יועצת תזונתית ייעוץ תזונתי ועוד. 
לעומתה, כל אדם אחר שאין ברשותו את רישיון משרד הבריאות, על פי חוק, לא יכול להגדיר את עצמו כדיאטן או לשלב בהגדרת מקצועו את המילה "תזונה" .
כדי שאדם יוכל לקרוא לעצמו דיאטן או תזונאי עליו לעבור מס' שלבים:

1. עליו להיות בעל תואר ראשון בתחום "מדעי התזונה". קיימים מס' מוסדות לימוד ברחבי הארץ שניתן ללמוד שם ועליהם אדבר בהרחבה בהמשך.
2. אותו בוגר תואר ראשון במדעי התזונה מחויב לעבור הכשרה מקצועית בפיקוח משרד הבריאות בבית חולים ובלשכות בריאות הציבור (כמו קופות חולים ו/או מוסדות בריאות שונים..) אמנם אורך ההכשרה הוא כחצי שנה במרוכז אך על כך אצטרך להרחיב בהמשך.
3. עליו לעבור בהצלחה את המבחן הממשלתי בתזונה מטעם משרד הבריאות לקבלת מס' רישיון ואסמכתא סופית לתת ייעוץ תזונתי ופרטני למטופלים. 

בנושאי מאמני התזונה בישראל:

נכון, מאז ומתמיד היה ניתן לשמוע ולראות בעלי מקצוע שונים המגדירים את עצמם כ"מאמני תזונה" - אם כך אז מי אלו מאמני התזונה?
איזו הסמכה הם עברו כדי שיוכלו לייעץ על תזונה למטופליהם ? ומה היא למעשה ההגדרה של מאמן באופן כללי בישראל?
מקצוע האימון פתוח לכל אדם ללא תלות בהשכלה אקדמית או אף השכלה תיכונית. בישראל קיימים מקומות רבים המכשירים מאמנים באופן שאינו בהכרח מפוקח ע"י גופים ממשלתיים.
השימוש בצמד המילים "מאמן תזונה" כאשר המאמן לא דיאטן או תזונאי הוא למעשה עבירה על החוק. 
משרד הבריאות, בשיתוף משרד התמ"ת מפעיל וועדות שמטרתם מניעת הטעיית הציבור וכמו כן פיקוח לגבי תחומים מסוג זה (מצרפת לינק להרחבה בנושא).

איך תוכלו לבדוק שמאמן התזונה שלכם הוא דיאטן קליני מוסמך עם רישיון משרד הבריאות? פשוט מאוד!  קיימת בדיקה עצמאית שאותה אתם יכולים לעשות כדי לבדוק האם בעל מקצוע הוא דיאטן מוסמך או לא...
באתר משרד הבריאות קיים מאגר של כל הדיאטנים ומס' הרישוי שלהם ובו יש להכניס את שמו המלא של הדיאטן ולחפש אותו, כמובן שחשוב להכניס את שם משפחתו המלא כפי שנרשם במשרד הבריאות
או פשוט להכניס את מס' הרישוי שלו ולבדוק אם אכן הוא דיאטן קליני בעל רישיון משרד הבריאות. 
פה הלינק לבדיקה העצמאית מצרפת גם כן לבדיקתכם. 

וכעת לנטורופתיה: 
נטורופתיה מוגדרת כמקצוע בתחום הרפואה האלטרנטיבית או הרפואה המשלימה. עיקר השימוש ברפואה המשלימה יעשה ע"י שימוש בחומרים טבעיים, צמחי מרפא, טיפולי עיסוי ומגע, נשימה ועוד. משרד הבריאות הגיש בקשה למועצה להשכלה גבוהה להסדיר את כל תחום הרפואה האלטרנטיבית (הכוונה לנטורופתיה, דיקור סיני ועוד) במטרה להשיג בקרה על איכות הלימודים, לאפשר צמיחה אקדמית בנושא ועוד. הבקשה נדחתה בגלל העדר בסיס מדעי בתחום הרפואה האלטרנטיבית כך שכיום מקצוע זה לא מוגדר כמקצוע אקדמי.

ובכל זאת, בוא נבין קצת מה כוללים לימודי הנטורופתיה בארץ :) 
לימודי נטורופתיה אורכים כ-4 שנים במספר מכללות ברחבי הארץ ובהם לומדים על שילוב הרפואה המערבית עם הרפואה המשלימה. אם תחפשו לימודי נטורופתיה באוניברסיטאות לא תמצאו כי נכון להיום הוא לא מוגדר כמקצוע אקדמי. 
בוגרי לימודי מסלולי הנטורופתיה זכאים לתעודת גמר בנטורופתיה - תעודת N.D המוכרת ע"י איגוד הנטורופתיים הישראלי.

ההבדל העיקרי בין לימודי נטורופתיה לתזונה, היא שבלימודי תזונה יש ביסוס מדעי חזק המבוסס על מחקרים מדעיים ומקורות שהוכחו בניסויים קלינים, המקורות חופפים למקורות עליהם נשענים ברפואה המערבית - לכן התואר שמתקבל בסוף הוא תואר של דיאטן קליני, הכוונה, אדם שיכול לעסוק בקליניקה (במוסדות רפואיים). לעומת זאת, בלימודי נטורופתיה מרבית המידע מבוסס על ידע עבר, תיאוריות ומידע שלא בהכרח חופף את המידע המבוסס, עליו נשענת הרפואה המערבית, ולכן מדובר על "רפואה אלטרנטיבית" - היא למעשה מציעה חלופה לרפואה המערבית.

אלו היו ההגדרות השונות ל: דיאטן, מאמן תזונה, נטורופתיה ועוד. 

איפה ניתן ללמוד את התואר "מדעי התזונה" בישראל?

סרטון בו אני מסבירה היכן לומדים ומה צריך לקחת בחשבון בבחירת מוסד הלימודים:


תואר ראשון אקדמי במדעי התזונה או בשמו באנגלית B.Sc Nutrition ניתן ללמוד במספר מוסדות אקדמיים בארץ:

1. הפקולטה לחקלאות שלוחת האוניברסיטה העברית
2. מכללת תל חי
3. אוניברסיטת אריאל
4. המרכז האקדמי פרס
5. המכללה האקדמית אשקלון

מדובר במסלול של 3 שנים במוסדות הלימוד הללו ובסיומו תקבלו תואר בוגר במדעי התזונה. במהלך הלימודים רוכשים ידע בסיסי בתזונת האדם, בתזונה קלינית, במזון ובמדעי הבריאות.
פירוט נרחב יותר על נושאי הלימוד השונים בתואר זה ניתן לראות בלינק פה :)

לימודים לתואר ראשון בתזונה נחשבים למבוקשים, אך תנאי הקבלה משתנים בהתאם להיצע והביקוש.  
לאחר קבלת התואר, השלב הבא הוא ההכשרה המעשית של משרד הבריאות והיא נמשכת במרוכז חצי שנה כשבסיומה ניגשים לבחינת הרישוי כדי לקבל מס' רישיון מטעם משרד הבריאות המאפשר לכם להיות דיאטנים קלינים ולא רק בוגרי תואר ראשון במדעי התזונה. מס' הרישיון נותן את הזכות לקבל מטופלים ולתת ייעוץ פרטני במידה ותחליטו שזהו תחום העניין שלכם. כמובן שקיימים תחומי עיסוק שונים ומגוונים ולא כולם בסוף בוחרים לתת ייעוץ פרטני, אסביר בהרחבה על נושא התעסוקה לדיאטנים. 

אתייחס עתה למס' שיקולים שיש לקחת בחשבון כשבוחרים את המוסד בו תרצו ללמוד בישראל:

1. השיקול הגאוגרפי

2. אווירה וסביבה לימודית

3. אוניברסיטה למול מכללה
   
   1. שיקול גיאוגרפי:

• הפקולטה לחקלאות - ממוקמת במרכז הארץ, צמוד לתחנת רכבת רחובות. מרבית הסטודנטים שלומדים בפקולטה שוכרים דירות ברחובות והסביבה. הפקולטה ממוקמת ממול מכון ויצמן וסמוך לפארק המדע ברחובות.

• גם המרכז האקדמי פרס ממוקם ברחובות - כ 3 קילומטרים מהרכבת. ניתן להגיע עם אוטובוס מהרכבת או כמובן ברכב פרטי. 

• מכללת תל חי - ממוקמת באיזור הגליל העליון, בסמוך לקריית שמונה. מרבית הסטודנטים נוהגים לשכור דירות בקריית שמונה או בקיבוצים באיזור. תחבורה ציבורית פחות נגישה באיזור והמגורים בקיבוצים מחייבים לרוב רכב צמוד או התניידות בטרמפים (שלא חסר כאלה בקהילת הסטודנטים). 

• אוניברסיטת אריאל - ממוקמת בשומרון, בהמשך כביש 5 כחצי שעה נסיעה מתל אביב. מרבית הסטודנטים שוכרים דירות באריאל או גרים במרחק נסיעה (כמו תל אביב או ירושלים) ונוסעים ברכב פרטי או טרמפים יחד עם סטודנטים נוספים לאוניברסיטה.

• המכללה האקדמית באשקלון היא הדרומית ביותר וממוקמת כ-5 ק"מ מתחנת הרכבת אשקלון וכ-2.5 ק"מ מחוף הים ;)

2. אווירה וסביבה לימודית

• הפקולטה לחקלאות היא מקום קטן אך קיבוצי למדי, המדשאות בפקולטה יוצרות אווירה כפרית עם המיקום של מרכז הארץ.  אגודת הסטודנטים (שאחראית לתרבות הסטודנטיאלית) משתייכת לאוניברסיטה העברית בירושלים כך שיום הסטודנט ואירועים נוספים הם יחד עם האוניברסיטה העברית ומתקיימים לעיתים בירושלים. 
  בלימודי התזונה בפקולטה יש בממוצע כ-100 סטודנטים בכל מחזור שנתי. את הלימודים בשנה הראשונה לתואר, שהם בעיקר לימודי מבוא מדעיים, מקיימים עם יתר הסטודנטים בפקולטה בחוגים שונים כמו מדעי הצמח, וטרינריה, מדעי הקרקע ומים ועוד- מה שמאפשר להכיר מגוון רחב של חוגים ואנשים מעניינים ומגוונים. לסטודנט שמחליט לעבור חוג בתום השנה הראשונה, כיוון שמרבית קורסי המבואות חופפים, מתאפשר מעבר נוח יחסית בין החוגים לכל המעוניין לשנות כיוון למידה.
  לימודי התזונה בפקולטה אינטנסיביים ומתפרסים על חמישה ימי לימוד שבועיים כאשר הלימודים מתחילים לרוב בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיימים אחר הצהריים (תלוי במערכת האישית שכל תלמיד בנה לעצמו). בנוסף, אין הרבה קורסי בחירה כיוון שהתואר גם ככה עמוס מאד בקורסי חובה, מה שמותיר לתלמידים מרווח בחירה מצומצם יחסית.

• בתל חי האווירה הסטודנטיאלית בעיקרה היא המגורים בקיבוצים, אווירת צפון רגועה ונעימה עם נוף יפיפה. הלימודים בתל חי- האווירה בתל חי מאוד אוהבת ומחבקת והסטודנטים מאוד עוזרים אחד לשני.
  בשנה א' לומדים את לימודי הליבה יחד עם מדעי המזון, מדעי החי, ביוטכנולוגיה ועוד.
  בשנה ב' מתחילים מקצועות ליבה במקצועות התזונה כמו תזונת האדם פיזיולוגיה ועוד.
  ובשנה ג' מעמיקים בדיאטטיקה, השמנה והפרעות אכילה, פסיכולוגיה לתזונאים ועוד.
  המערכת דיי זהה לכל התלמידים ואין הרבה אפשרות "לשחק" עם המערכת. יש מספר מקצועות בחירה כמו: תזונת ילדים, גריאטריה, תזונת ספורט, תזונה וסרטן ועוד. בשנה האחרונה יש פרוייקט לכל הסטודנטים לתזונה הנקרא "תזונה בקהילה"- משתלבים במסגרות שונות בקהילה כמו בתי ספר, גנים, עבודה עם ספורטאים , משפחות ועוד. תוכנית מעשירה חווייתית ומלמדת מאוד. הלימודים אכן אינטנסיביים ופרוסים בדר"כ על 5 ימים בשבוע מהבוקר עד אחה"צ או הערב. בתל חי ישנה אופציה הנקראת "פריסה" ניתן לפרוס את הלימודים לתוכנית של 4 שנים על מנת לרווח את המערכת וכך מתאפשר יותר זמן לעבוד, לבלות וכו'. בנוסף בתל חי קיים מרכז תמיכה לתלמידים בעלי לקויות למידה. המרכז נקרא "חממה". כל תלמיד שלומד דרך שם עושה מכינה קצרה בקיץ שלפני תחילת הלימודים, מקבל חונך אישי במהלך השנה והמון תמיכה מהמרכז דרך לימוד שיטות למידה וכמובן פריסה של הלימודים למסלול של 4 שנים. 

• באריאל - הלימודים מרוכזים על פני 4 ימים מלאים בשבוע ללא ימי ראשון וימי שישי אלא אם יש סיור או אירוע מיוחד. כיתות הלימוד קטנות כך שניתן לשאול את המרצה כל שאלה שעולה. האווירה באוניברסיטה נעימה ומאוחדת גם לאלו שלא דתיים. רוב הלומדים מתגוררים בירושלים או תל אביב כיוון שהמרחק לאוניברסיטה לא גדול ומאפשר המשך תעסוקה או חיים בעיר אחרת. רוב ימי הלימוד מתחילים מוקדם ומסתיימים מאוחר כך שלא ניתן לשלב עבודה באותם ימי לימוד אך בהחלט בימי החופש האחרים.

3. אוניברסיטה או מכללה?

בדרך כלל ללימודים באוניברסיטה יש יוקרה רבה יותר מאשר ללימודים במכללה. לדוגמה: כשרוצים להתקדם לתואר שני או לדוקטורט מי שלמדו תארים ראשונים באוניברסיטה התואר שלהם בדרך כלל יחשב יותר. מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה שלרוב לא מעניק תואר דוקטור (Ph.D) ובדרך כלל אין בהן התעסקות עם מחקר - מכללות שמעוניינות להפוך את המוסד שלהן לאוניברסיטאי מתחיל בהקמה ופיתוח מחקרים (לדוגמא בתל חי קיימים מחקרים - במטרה ככל הנראה להפוך את תל חי בעתיד למוסד אוניברסיטאי). אם רוצים להמשיך ללימודים גבוהים בחו"ל יחשבו לימודים באוניברסיטאות בארץ יותר מאשר מכללות.

היתרון העיקרי בלימוד במכללות הוא יחס אישי יותר והתאמה מדויקת יותר לסגנונות למידה. הכיתות בדרך כלל קטנות ויש הכרות אישית של המרצים עם הסטודנטים - להבדיל מאוניברסיטה בה לרוב המרצה אינו מכיר את הסטודנטים באופן אישי, השיעורים והמבחנים יתבצעו במרבית המקרים באולמות גדולים. 

בנושא שכר לימוד באוניברסיטאות מסובסד ע"י המדינה - השכר משתנה משנה לשנה ועומד על כ-11,000 ש"ח לשנה ואילו במכללות פרטיות השכר נע בין - 20 ל-30,000 ש"ח לשנה. לגבי מכללת תל חי, כיוון שמדובר על מכללה ציבורית שכר הלימוד בה זהה לשכר אוניברסיטאי ואף ניתן לקבל מלגות וסיוע כלכלי בשל מיקומה בפריפריה. כך גם לגבי מכללות פרטיות בתחילת דרכן אשר רוצות לגייס קהל סטודנטים גדול, לרוב תמצאו בהם מלגות או סיוע בתשלום שכר הלימוד.

לסיכום, המוסדות השונים ללימודים בארץ בעלי יתרונות וחסרונות שונים ומגוונים וכל אחת צריכה לעשות את השיקולים שלה לגבי מקום הלימוד המועדף עליה. לפחות כיוון למקצוע כבר יש ;) 

מקווה שההסבר עשה לכם סדר לגבי השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת מיקום הלימודים. 

אעסוק כעת בתנאי הקבלה של כל מוסד לתואר במדעי התזונה. 
תנאי הקבלה משתנים משנה לשנה אך ישנם מספר תנאים שנשארים די קבועים.

1. בפקולטה לחקלאות: תנאי הקבלה הם הגבוהים מבין המוסדות. 

לינק לתנאי הקבלה מצורף פה: http://info.huji.ac.il/bachelor/Nutrition-Sciences

ואתייחס כעת לדרישות שנותרות די קבועות משנה לשנה.

דרוש ציון פסיכומטרי מעל 650 וציון בגרות מעל 100, החישוב הוא משוקלל ותלוי גיל, תואר קודם, לימודים בח"ול ועוד מספר גורמים. החישוב של שקלול ציון הפסיכומטרי והבגרות עלול להשתנות מסטודנט לסטודנט  וכמו כן ודרישות הסף עלולות להשתנות משנה לשנה .

ישנה דרישה לציון מתמטיקה בבגרות של מעל ל-90 (ב- 4 או 3 יחידות) ומעל 75 ב-5 יחידות.

רמת אנגלית נדרשת - עד שנה ב' יש להגיע לרמת הפטור באנגלית. לסטודנט שאין רמה מספקת של אנגלית בפסיכומטרי/ציון אמיר/מבחן אמיר"ם או בחינות מיון נוספות באנגלית המתקבלות ע"י המוסד - הסטודנט צריך  לעשות קורס אנגלית ולסיימו בשנה הראשונה ללימודים - זהו תנאי קבלה לשנה ב' בתואר.

מועמדים בעלי תעודת בגרות ישראלית, אשר סיימו בית ספר תיכון, ששפת ההוראה בו אינה עברית, נדרשים להיבחן בבחינת ידע בעברית.

בדיקת סיכויי קבלה לאוניברסיטה העברית - החוג לתזונה מצורפים לפה: http://www.huji.ac.il/dataj/controller/getinfo/TLM-EXPECTEDREK. 

 

2.אוניברסיטת אריאל : לינק לתנאי קבלה http://www.ariel.ac.il/nutrition/admission

לפי אתר האוניברסיטה- תנאי הקבלה הם:

1. תעודת בגרות בציון ממוצע של 90 ומעלה

2. 4 יחידות לפחות במקצועות אנגלית ומתמטיקה במבחני הבגרות

3. 5 יחידות במקצועות כימיה או ביולוגיה במבחני הבגרות (כאשר אפשרות למכינת השלמה בכימיה)

4. ציון בבחינה הפסיכומטרית מעל 600

5. עמידה בראיון אישי ובמבדקי התאמה הנערכים באוניברסיטה

 

3. תל חי

תנאי הקבלה מפורסמים באתר המכללה.

 

4. במכללת פרס:

תנאי הקבלה מפורסמים בלינק פה

תעודת בגרות בממוצע ציונים 85 לפחות. 

בחינה פסיכומטרית בציון 600 לפחות. 

לפחות מקצוע ריאלי אחד בתחומי פיסיקה, כימיה, ביולוגיה על פי הציונים: 

3 יח"ל בציון מעל 90. 

4 יח"ל בציון מעל 80. 

5 יח"ל בציון מעל 70.

5. המכללה האקדמית אשקלון : 

תנאי הקבלה מפורסמים באתר המכללה.

עד כאן המידע לגבי תנאי הקבלה בכל מוסדות הלימודים בהם ניתן ללמוד את המקצוע מדעי התזונה,

מה לומדים בתואר הראשון במדעי התזונה?
סרטון בו אני מסבירה מה לומדים בתואר מדעי התזונה

אז מהו הסילבוס ללומדים מדעי התזונה כתואר ראשון? הלימודיים מדעיים כך שהחל משנה א יש בסיס של מדעים (מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה ועוד) אותם עוברים בשנה א' ועד לשנה ב', אחריהם מתחילים לגעת במקצוע עצמו.
מידע זה יעזור לכם להבין איך דברים מתנהלים במוסדות אקדמאיים מבחינת נקודות זכות, מה הן אומרות, מה התכנים שנלמדים בתואר לתזונה ומה עושים עם כל המידע הזה.

תוכנית הלימודים לתואר "בוגר במדעי התזונה" הוא של 150 נקודות זכות (בכלל מוסדות הלימוד).

** נקודות זכות באוניברסיטה לרוב מקבילות לשעות הלימוד השבועיות. נאמר שקורס מסויים בעל נקודת זכות אחת - הכוונה היא שתהיה שעה אחת בשבוע של לימודי הקורס הספציפי הזה וציון הקורס ישפיע על ציון התואר הכללי בצורה הבאה  1/150 - ככל שלקורס יותר נקודות זכות הוא משמעותי יותר. בעל שעות רבות יותר במערכת ומשפיע יותר על ציון התואר הכללי.

הלימודים כוללים קורסי חובה כללים, קורסי חובה ספציפיים לתזונה וקורסי רשות. 

קורסי החובה הכלליים אלו הם קורסי מבוא מדעיים והם נלמדים לרוב בשנה הראשונה לתואר. הקורסים העיקריים הם: כימיה, כימיה אורגנית, פיזיקה, חדו"א (שזה בעצם מתמטיקה) , סטטיסטיקה, ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה של התא ועוד. המטרה של הקורסים הללו הם לתת בסיס מדעי לכל סטודנט, מעיין יישור קו, כדי לבסס את הידע עליו מושתת כל עולם התזונה. 

עולם התזונה נחשב כמקצוע מדעי, פרא רפואי, לכן כל קורסי המבוא הינם חופפים לקורסי מבוא הנלמדים במקצועות מעולם תוכן זהה כמו מקצוע הרפואה, מדעי החיים, תחומי חקלאות למינם,ביוכימיה, בעלי חיים ועוד. סטודנט שיהיה מעוניין לעשות הסבה למקצוע מדעי אחר יוכל "לשמור" לעצמו את קורסי המבוא שצבר ולהשתמש בהם בעתיד כבסיס ידע שימושי מאד למעבר בין מקצועות. ישנה אופציה של הסבה ללימודי רפואה לאחר לימודי תזונה, מסלול ארבע שנתי של השלמה לרפואה ועליו ניתן לקרוא במוסדות שמקיימים מסלול מקוצר זה.

קורסי החובה החוגיים מתפרשים על פני כל התואר וכוללים קורסים ייחודים למדעי התזונה כגון: אנטומיה ופיזיולוגיה של האדם, תזונת האדם, פתולוגיה וקליניקה של מחלות, תורת הראיון, פסיכולוגיה התפתחותית, דיאטטיקה, אפידמיולוגיה, בריאות הציבור,פרמקולוגיה ועוד. יתרת הקורסים שנלמדים בתואר אלו הם קורסי הרשות והם נבחרים ע"י הסטודנט בהתאם לאופציות שיש במוסד הלימודים, קורסי הרשות לא בהכרח יהיו במקצוע שקשור לתזונה ומטרתם בעצם להשלים את מכסת שעות התואר ל150 נקודות ציון אקדמאיות שיש לצבור על מנת לקבל תואר בוגר במדעי התזונה. קורסי רשות לדוגמא יהיו במקצועות כמו: חינוך, ספורט, פילוסופיה, דת ועוד. 

הלימודים לתואר "בוגר במדעי התזונה" נמשכים 6 סמסטרים.

במעבר בין שנה לשנה ישנו רף ציונים ממוצע הנע בין 70-75 (תלוי במוסד) על מנת להמשיך לשנת הלימודים הבאה.

מצרפת לינקים שיובילו אותכם למצוא את הסילבוסים הקיימים בכל מוסד לימודי התזונה:

בלינקים הבאים תוכלו למצוא את הסילבוסים כלומר תוכניות הלימוד הקיימים בכל מוסד:

1. האוניברסיטה העברית - החוג לתזונה

2. המכללה האקדמית אשקלון

3. מכללת פרס

4. תל חי

5. אריאל

איך הופכים להיות דיאטן/ית קליני/ת? - מה המסלול שצריכים לעבור: תואר סטאז' מבחן ממשלתי

בסרטון פה אתייחס לתהליך שמתקיים בין סיום לימודי התואר הראשון למדעי התזונה ועד לקבלת אישור הסמכה סופי לעסוק במקצוע התזונה ולקבל את התואר "דיאטן קליני".

בסיום שלושת שנות הלימודים האקדמיים במדעי התזונה, בכל מוסד שהוא, ניתן לגשת להגרלה להכשרה המקצועית בתזונה שמתקיימת פעם בשנה (לרוב בחודש ספטמבר או אוקטובר).

להגרלה יכולים לגשת רק תלמידים שיש להם אישור סיום חובות התואר מטעם המוסד האקדמי בו למדו עם חותמת זכאות ליציאה להכשרה.

יש למלא טפסי הרשמה להשתתפות בהגרלה, בטופס, כל אחד מדרג את בתי החולים הפנויים אשר באופציות המוצגות. תופיע רשימה של בתי חולים רלוונטיים לכל מחזור הגרלה וניתן יהיה לבחור מתוך הרשימה (אשר משתנה ממחזור למחזור) את בית החולים הרצוי כולל התאריך הרצוי לביצוע ההכשרה. 

התאריכים להכשרה המקצועית יכולים לנוע בטווח של בין חודש ועד שנתיים וחצי מתאריך ההגרלה. 

במרבית המקרים תקופה ההמתנה עומדת על כשנה וחצי בממוצע מסיום התואר הראשון ועד לתחילת ההכשרה המקצועית.

ביום ההגרלה יערך שיבוץ להכשרה בבתי החולים בלבד, כאשר ההכשרה המקצועית בתזונה בנויה בנויה מ-4 עד-6 חודשים הכשרה בבתי חולים כשאלו שמבצעים את ההכשרה למשך 4 או 5 חודשים משלימים עוד חודש עד חודשים הכשרה בקהילה ו/או במרפאות לפי מה שנותר כדי להשלים הכשרה של בית חולים+ מרפאות+ בריאות הציבור.

השיבוץ להכשרה בקהילה שאיננה דרך בית החולים, הכוונה ל: מרפאות, קופות חולים, מוסדות גריאטריים, מוסדות לבריאות הנפש ולשכות הבריאות - ייעשה בנפרד ולא כחלק מההגרלה, ע"י אחראית ההכשרה המקצועית לקראת סיום ההכשרה בבתי החולים. עובדה זו גורמת לכך שחודשי ההכשרה לא בהכרח יהיו עוקבים, ולא יהיה מדובר על חצי שנה בלבד של הכשרה, אלא יש המתנה לשיבוץ בין מוסד למוסד מה שגורר איתו זמן נוסף של המתנה עד לסיום ההכשרה.

בהגרלה אין עדיפות לסטודנט בעל ציון מסוים או ממוסד ללימודים כזה או אחר.

ההגרלה מתבצעת באופן פומבי ובה למעשה מוגרל כל פעם שם של סטודנט אחר, הסטודנט הראשון שיוגרל יקבל את העדפתו הראשונה מתוך בחירותיו (בהנחה שהיא פנויה), הסטודנט הבא אחריו יקבל את העדפתו הראשונה ובמידה ותפוסה יקבל העדפה שניה וכך הלאה. ההגרלה מתקיימת במרכז ההדרכה הארצי במשרד הבריאות-  בבית חולים תל השומר - ניתן להגיע אליה פיזית או לצפות בתוצאותיה לאחר מכן באתר משרד הבריאות. בתקופת הקורונה התקיימה דרך הזום.

ההשתתפות בהגרלה היא בעלות דמי הרשמה והם אינם מוחזרים, גם במקרה של ביטול היציאה להכשרה. תשלום דמי ההרשמה מהווה תנאי להשתתפות בהגרלה.

ביצוע ההכשרה המקצועית כרוך בתשלום שכר של כשנה אוניברסיטאית על אף שמדובר בפועל על כחצי שנה של פעילות או יותר נכון "לימודים".

ההכשרה המקצועית כוללת בתוכה נסיעות מרובות לאיזורים מסויימים בארץ בהם שובץ כל סטודנט, תלמידי ההכשרה המקצועית לא מוגדרים על תקן סטודנטים כך שאין הכרה בהנחות סטודנט לנסיעות, כמו כן אין החזרי נסיעות מטעם משרד הבריאות.

ההמלצה שלי, תחסכו טוב לקראת תקופת ההכשרה כיוון שהיא מכילה בתוכה עלויות רבות שיש לקחת בחשבון ומעט מאד זמן לעבוד בעבודה שמכניסה שכר במהלך ההכשרה אם בכלל.

• ההכשרה המקצועית

תקנון ההכשרה המקצועית נכון לשנה הקרובה מצורף לפה
יחד עם זאת חשוב לי לציין מס' דברים חשובים:
משך ההכשרה המקצועית הוא 6 חודשים נטו - בפועל מדובר על משך ארוך יותר הכולל זמני המתנה עד לתחילת ההכשרה בבתי החולים ובין הכשרה להכשרה.

לפחות 4 חודשים מחודשי ההכשרה יבוצעו בבית חולים והשאר במרפאות/ קופות החולים בקהילה / לשכות בריאות / מוסדות אשפוז כרוני.

ההכשרה נערכת 5 ימים בשבוע, 6 שעות ביום או 4 ימים בשבוע  ו-7.5 שעות ביום, זאת לפי החלטת מוסדות ההכשרה השונים,

את ההכשרה המקצועית ילווה קורס עיוני שיתקיים במרכז ההדרכה הארצי של משרד הבריאות (בבית חולים תל השומר) או בזום ברוח התקופה... הקורס העיוני מועבר ב-2 מחזורים בשנה ומומלץ לגשת אליו במקביל לזמן ההכשרה המקצועית כדי לסיים עם כל החובות כמה שיותר מהר, לעיתים נאלץ להתחיל את הקורס העיוני טרם תחילת ההכשרה בבית החולים וההצעה שלי היא כדי שתוכלו לסיים את כל חובותיכם לפני סיום הסטאז בבית החולים ובקהילה הייתי ממליצה שתתחילו כאשר ממליצים לכם להתחיל, לרוב תקבלו שיחת טלפון שמזמינה אותכם להתחיל.  הקורס מורכב משמונה מפגשי לימודים עבור כל מחזור כאשר ישנה חובת נוכחות לכל מפגש. בבתי חולים מסוימים הקורס העיוני יתקיים במסגרת ההכשרה בבית החולים כך שאלו שיעשו סטאז בבתי החולים הללו לא יצטרכו להגיע לתל השומר להשלמות.

הבחינה הממשלתית:

לאחר כל התהליך המייגע והארוך של סיום ההכשרה המקצועית, זה עוד לא נגמר. יש בחינה ממשלתית של משרד הבריאות שיש לעבור כדי לגמרי לסיים עם כל המחויבויות למערכת! אבל לא להתייאש זהו השלב האחרון לפני קבלת התעודה הנכספת.
החל משנת 2010 החלו להיבחן בבחינה הממשלתית בתזונה. מי רשאי לגשת לבחינה? בוגרי תואר ראשון במדעי התזונה שסיימו את הכשרתם המקצועית, "סטאז", בהצלחה והגישו את כל המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק נבחן. 
הבחינה הממשלתית היא בחינה אמריקאית המכילה מאה שאלות בנושאי התזונה השונים אשר נלמדו או שלא נלמדו במהלך התואר. הסילבוס לבחינה מתעדכן ממחזור למחזור, כאשר ישנם שני מחזורי בחינה בכל שנה. כלומר גם כאן ישנה אופציה של זמני המתנה במידה וההכשרה המקצועית שלכם לא הסתיימה בזמן מסונכרן לבחינה הקרובה.

ההמלצה ללמוד למבחן בין שלושה עד חודשיים לפני מועד הבחינה כאשר מרבית הנבחנים בוחרים ללמוד בקורס ההכנה לבחינה הממשלתית של DIET STUDY , הקורס מקיף ומכין באופן מדוייק למבחן גם מבחינת החומר הרלוונטי הנלמד, גם מבחינת הבירוקרטיה המקיפה את ההרשמה למבחן וסיום כל המחויבויות וגם מבחינת הליווי האישי והמקצועי. 

לסיכום, למדנו מהו הסטאז' הנדרש בתזונה, מהי הבחינה הממשלתית וקצת על כל זמן ההמתנה הארוך שנדרש מבוגרי התואר לתזונה לקחת בחשבון עוד לפני תחילת הלימודים. 

מידע נוסף ימצא בלינק לאתר משרד הבריאות:

https://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/dietitian/Pages/training.aspx

מהם מקומות התעסוקה של דיאטנית- לאן אפשר להתפתח?

בסרטון פה אדבר על מקומות התעסוקה שיש לדיאטניות קליניות לאחר סיום התהליך הארוך של הלימודים, הסטאז' והבחינה הממשלתית.

מרבית הדיאטניות והדיאטנים בשוק משלבים מספר מקומות עבודה במקביל. כאשר ברוב המקרים מדובר על דיאטן עצמאי שגם מועסק כשכיר, בעצם שילוב של מספר עבודות כעצמאי ושכיר גם יחד.

קיים מגוון רחב של מקומות עבודה בהתאם לאופי הדיאטן.

עבודה הנפוצה בתחום היא בעיקר בבתי החולים, בקופות החולים ובשירותים ציבוריים נוספים כאשר מרבית המשרות הפנויות לדיאטנים הן משרות חלקיות. 

יהיו כאלה שיעדיפו להתפתח ממקום עצמאי או לצד העבודה במוסדות או כעבודה בלעדית, לפתח את תחום העיסוק המתאים להם ולהתקדם איתו. 

השכר הגבוהה בעולם התזונה נמצא בעיקר במקומות הפרטיים והחברות העסקיות הפרטיות.

כמו לדוגמא : ייעוץ פרטני או קבוצתי, יוזמה אישית של תחום חדש בעולם התזונה, שילוב בחברות הייטק וביוטק כדיאטנים עצמאיים, הרצאות במסגרות שונות בנושא תזונה ועוד.

דיאטנים שבחורים להיות עצמאיים צריכים לדאוג לפתוח עסק ולהירשם כ"עוסק מורשה" או "כעוסק פטור " בהתאם להכנסות צפויות.

ניתן גם ללכת לכיוון מקומות העבודה הציבוריים, הכוונה: בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות וגופים ממשלתיים נוספים.

• היתרון העיקרי בעבודה במקומות הציבוריים הוא מגוון המטופלים והמקרים בהם נתקלים הדיאטנים במהלך העבודה. בנוסף קיימות הכשרות מקצועיות מטעם המוסד המסייעות להתפתח בעולם המקצועי וכמו כן קיימת חשיפה בעבודה לגורמים מקצועיים נוספים כגון : רופאים, אחיות, צוות סיוע ועוד החושפת את הדיאטן לעולם מדעי רחב ולתוכן רלוונטי ואקטואלי בשימוש נרחב בעולם הרפואה.

יתרון נוסף הוא תשלומי ביטוח לאומי, מיסים ופנסיה שכדיאטן עצמאי עליך לדאוג להם באופן פרטני - כאשר אתה משוייך לחברה או מוסד מאורגן - דברים אלה (שאין להקל בהם ראש) מעוגנים לך במשכורת החודשית.

• החיסרון העיקרי של עבודה במוסדות ציבורים הוא השכר הנמוך בהשוואה לעבודה בשוק הפרטי או העסקי. בבתי חולים השכר הינו נמוך במיוחד (שכר שעתי, מעט מעל המינימום - בממוצע כ30 ש"ח לשעת עבודה), בקופות חולים השכר גבוהה יותר (בהתאם לקופת החולים) כשאר השכר נע בין כ-50 עד 80 שח לשעת עבודה בממוצע. ואילו עבודה במוסדות גריאטריים שעת עבודה יכולה להיות הרבה יותר גבוהה מבית חולים - כמובן שתלוי מוסד, וותק, הסכמים אישיים, קסם אישי ועוד.

שילוב בחברות מוצרי מזון, ביוטק, ופיתוח מדעי -

קיימות מספר חברות עסקיות המשלבות דיאטנים במסגרת החברה. 

• כמעט כל החברות המזון הרפואי ותוספי התזונה משלבים דיאטנים בעבודתם - לרוב העבודה הקיימת בהיצע בחברות מסוג זה הינה כ"תועמלן/נית רפואי/ת"  כאשר עיקר העבודה הינה מכירות של מוצרי החברה.

היתרונות בעבודה כתועמלן רפואי = שכר גבוהה יחסית, לרוב מדובר על עבודה דינאמית המשלבת נסיעות בין בתי חולים ומוסדות ציבוריים  ולכן במרבית החברות יקבלו התועמלנים רכב שכור כחלק מהסכם העבודה (כולל הוצאות רכב ונסיעות על חשבון החברה). בנוסף, בחברות בינלאומיות קיימות לעיתים אופציה של רילוקיישן למקומות בעולם

• פיתוח מדעי - לימודי המשך בתזונה ושילוב במחקריים -

כיוון שלימודי תזונה הם לימודים מדעיים לכל דבר, הרקע הוא רקע רפואי, ולכן יש מקום לשילוב גם בעולם המחקר לדיאטנים ודיאטניות שרוצים להתפתח במדע.

לרוב עולם המחקר מחייב לימודי המשך לתואר שני ושלישי אך לא בהכרח, וניתן להשתלב בתחום המדע כבר כסטודנט לתואר ראשון ולאחריו. 

השכר במחקרים הינו לרוב שכר מינימום (או עד 40 שח לשעה) אך הכל תלוי מחקר ותלוי החברה המממנת. ניתן להשתלב גם במחקרים פורצי דרך עולמיים בהם השכר עולה בהתאם לסוג המחקר.

עד כאן על מקומות התעסוקה העיקריים לדיאטנים בשוק, כמובן שבסוף הכל תלוי במי שאנחנו! ברמת היצירתיות שלנו, ביכולות האישיות ובקסם אישי, ואז השמיים הם הגבול!

המון בהצלחה בהמשך!

המלצות שכר מתוך עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים של ישראל מצורפים בלינק פה :)

ורד סנדיק אשד
דיאטנית קלינית שעברה את כל המסלול שתיארתי פה,
שרדה כדי לשתף ולפרט
המשיכה לתואר שני בתזונה בריאות והתנהגות באוניברסיטת חיפה MAN 
מנהלת כעשור את מערך ההכנה לבחינה הממשלתית בתזונה Diet Study
ואת קבוצת הפייסבוק של כלל הסטודנטים למדעי התזונה יחד עם אורן ורדי (דיאטן קליני בעצמו ומאמן כושר משכמו ומעלה)